סביבה

עצים הם נכס סביבתי, נופי ותכנוני. הם מייצרים צל, מפחיתים עומסי חום, תורמים לאיכות החיים, מחזקים חוסן אקלימי ומשפיעים על חוויית השימוש במרחב. לצד הערך הסביבתי שלהם, עצים קיימים יוצרים גם משמעויות תכנוניות ורישויות: שימור, הגנה על בית שורשים, התאמת מפלסים, שינוי תוואי, העתקה, כריתה, רישיון מפקיד היערות ותיאום מול הרשות המקומית.

בפרויקטים של תכנון, בנייה, פיתוח ותשתיות, טיפול מאוחר בעצים עלול להשפיע על התכנון כולו. עץ בעל ערכיות גבוהה שנמצא בתוואי דרך, באזור חפירה, סמוך לתשתית תת קרקעית או בתוך תחום עבודות מחייב החלטה מקצועית מוקדמת. ככל שהסקר מתבצע מוקדם יותר, כך ניתן לשלב את ממצאי העצים בתכנון, להגדיר אזורי הגנה, לצמצם פגיעה בשורשים, להפחית סבבי תיקון ולנהל נכון את תהליך הרישוי.

צוות סקרי העצים של AVIV מבצע סקרי עצים, תיקי עצים וליווי מקצועי מול רשויות ופקיד היערות. העבודה מחברת בין ממצאי השטח לבין דרישות התכנון, הרישוי והביצוע. אנחנו בוחנים את מיקום העצים, המין, קוטר הגזע, מצב בריאותי, יציבות, ערכיות נופית ואקולוגית, רמת סיכון, התאמה לשימור או העתקה, וממשקים עם תכנון נופי, תשתיות, ניקוז, תנועה ופיתוח.

המטרה היא לאפשר קבלת החלטות מקצועית: אילו עצים נכון לשמר, אילו עצים מחייבים הגנה בזמן עבודות, האם ניתן לבצע העתקה, מתי נדרש רישיון כריתה או העתקה, ומה צריך להיכנס לתכנון כדי שהפתרון יהיה ניתן לאישור ולביצוע.

השירות כולל:

• סקר עצים בשטח ותיעוד מצב קיים לפי דרישות הרשות ופקיד היערות
• זיהוי מיני עצים, מדידת קוטר גזע, הערכת גיל, מצב בריאותי, חיוניות ויציבות
• הערכת ערכיות נופית, סביבתית, אקולוגית וציבורית של עצים קיימים
• סיווג עצים לשימור, העתקה, טיפול, ניטור או כריתה לפי צורך
• מיפוי עצים במרחב ותיעוד מיקום באמצעות שכבת מידע מרחבית לפי צורך
• בדיקת ממשקים עם תכנון נופי, קווי גובה, ניקוז, תשתיות תת קרקעיות, דרכים, חניות ומבנים
• הגדרת תחומי הגנה לעצים לשימור, לרבות אזור שורשים, גידור, מגבלות חפירה והנחיות עבודה
• הכנת תיק עצים, נספח עצים או מסמכים להגשה לרשות ולפקיד היערות
• גיבוש המלצות לשימור, טיפול אגרונומי, העתקה, כריתה או נטיעה חלופית לפי דרישות ההליך
• ליווי תיאום מול רשויות, פקיד היערות, צוותי תכנון, אדריכלי נוף, יועצי תשתיות וקבלנים
• ליווי בשלב ביצוע לפי צורך, כולל בקרה על הגנה על עצים, העתקה או טיפול בעצים קיימים

התוצרים כוללים:

• סקר עצים מקצועי
• תיק עצים להגשה לרשות או לפקיד היערות
• מפת עצים ותיעוד מרחבי
• טבלת עצים הכוללת מין, מיקום, קוטר, מצב בריאותי, ערכיות והמלצה מקצועית
• סיווג עצים לשימור, העתקה, טיפול או כריתה
• הנחיות להגנה על עצים בזמן עבודות
• המלצות אגרונומיות לטיפול, שיקום או העתקה
• מסמכים לרישיון כריתה או העתקה לפי צורך
• תיאום ממצאי הסקר עם תוכניות פיתוח, נוף ותשתיות
• בסיס מקצועי להיתר, תכנון מפורט, מכרז או ביצוע

שאלות ותשובות

מתי נדרש סקר עצים?
סקר עצים נדרש כאשר פרויקט תכנון, בנייה, פיתוח, תשתית, התחדשות עירונית או הרחבת יישוב כולל עצים קיימים או צמחייה משמעותית. הסקר נדרש כדי להבין את מצב העצים, הערכיות שלהם, ההשפעה שלהם על התכנון, והאם נדרשים שימור, הגנה, העתקה, כריתה או אישור מול פקיד היערות.

מה כולל תיק עצים?
תיק עצים כולל תיעוד מקצועי של העצים במתחם: מיקום, מין, קוטר גזע, מצב בריאותי, חיוניות, יציבות, ערכיות נופית וסביבתית, רמת סיכון והמלצה מקצועית לכל עץ. התיק כולל בדרך כלל גם מפת עצים, טבלת נתונים, המלצות לשימור או טיפול, ומסמכים הנדרשים להגשה לרשות או לפקיד היערות.

איך סקר עצים משפיע על התכנון?
סקר עצים מאפשר להבין אילו עצים מחייבים שימור, אילו עצים נמצאים בממשק עם תשתיות או עבודות פיתוח, ואילו התאמות נדרשות בתכנון. הממצאים יכולים להשפיע על מיקום שבילים, חניות, קירות, קווי תשתית, מפלסים, אזורי חפירה, פתרונות ניקוז ותכנון נופי. כאשר הסקר נכנס מוקדם, ניתן להתאים את התכנון במקום לתקן אותו בדיעבד.

מה ההבדל בין שימור, העתקה וכריתה?
שימור הוא השארת העץ במקומו תוך התאמת התכנון והגנה עליו בזמן עבודות. העתקה היא העברת עץ למיקום אחר, לאחר בדיקה שהמין, הגודל, העונה, מצב העץ ותנאי האתר מאפשרים זאת. כריתה היא הסרה של העץ, בדרך כלל כאשר אין חלופה תכנונית סבירה, כאשר העץ מסוכן, או כאשר נדרש אישור במסגרת ההליך. בכל אחת מהאפשרויות נדרש בסיס מקצועי והליך רישוי מתאים.

למה חשוב להגדיר תחום הגנה לעצים לשימור?
עץ לשימור עלול להיפגע גם אם הגזע עצמו נשאר במקומו. חפירה, הידוק קרקע, שינוי מפלס, פגיעה בשורשים, מעבר כלי עבודה או שינוי ניקוז יכולים לפגוע במערכת השורשים וביכולת העץ לשרוד. תחום הגנה מגדיר את האזור שבו יש להגביל עבודות, להגן על הקרקע והשורשים, ולתאם כל פעולה עם אגרונום או גורם מקצועי.

מתי ניתן לבצע העתקת עץ?
העתקת עץ נבחנת לפי מין העץ, גודלו, מצבו הבריאותי, עומק מערכת השורשים, עונת השנה, תנאי הגישה, מיקום השתילה החדש ויכולת ההשקיה והטיפול לאחר ההעתקה. לא כל עץ מתאים להעתקה, וגם כאשר ההעתקה אפשרית, נדרש מפרט מקצועי, תכנון לוגיסטי, רישיון מתאים וליווי אגרונומי.

איך סקר עצים מצמצם עיכובים מול רשויות?
סקר עצים מקצועי מספק לרשות ולפקיד היערות תמונת מצב ברורה ומנומקת. הוא מציג את מצב העצים, ההמלצות המקצועיות, ההשפעה על התכנון והצעדים הנדרשים להמשך. כאשר הנתונים מסודרים והתכנון מתייחס לעצים מוקדם, ניתן לצמצם סבבי השלמות, הערות ותיקונים מאוחרים.

איך משלבים סקר עצים עם תכנון נופי ותשתיות?
ממצאי הסקר צריכים להיכנס לתוכניות הפיתוח, הנוף והתשתיות. עצים לשימור משפיעים על קווי גובה, מדרכות, שבילים, ניקוז, תאורה, חניות ותשתיות תת קרקעיות. עצים להעתקה מחייבים תכנון מיקום חדש, הכנת בית גידול והשקיה. החיבור בין הסקר לבין התכנון מאפשר לבנות פתרון שניתן לבצע ולתחזק לאורך זמן.

מה הערך של AVIV בסקרי עצים?
הערך של AVIV הוא בחיבור בין אגרונומיה, תכנון נופי, תכנון סביבתי וניהול פרויקטים. אנחנו לא מתייחסים לסקר העצים כמסמך נפרד, אלא ככלי שמסייע לקדם תכנון, רישוי וביצוע. העבודה מאפשרת להבין מוקדם מה משמעות העצים בפרויקט, אילו החלטות נדרשות, ואיך לשמור על ערכים סביבתיים וציבוריים בלי לעצור את התהליך התכנוני.

עצים במרחב הציבורי הם נכס סביבתי, נופי ואקלימי, אבל הם גם אחריות בטיחותית. במרחבים עירוניים, מוסדות ציבור, כבישים, פארקים, חניונים, חצרות מוסדות חינוך, שבילים וצירים עתירי משתמשים, ענף יבש, שבר מבני, ריקבון, חלל בגזע, מערכת שורשים פגועה או עץ שאיבד יציבות עלולים להפוך לאירוע בטיחותי, משפטי ותדמיתי.

סקר בטיחות עצים נועד לזהות מוקדם עצים ומפגעים שעלולים לסכן אנשים, רכוש, תשתיות או פעילות שוטפת. זהו כלי ניהולי שמאפשר לרשות או לארגון להבין איפה נמצא הסיכון, מה רמת הדחיפות, אילו פעולות נדרשות, ומה ניתן לשלב בתוכנית תחזוקה שוטפת.

הערכת הסיכון אינה מתבססת רק על מצב העץ. היא משלבת בין שני ממדים מרכזיים: הסתברות לכשל וחומרת הפגיעה האפשרית. עץ עם ענף מסוכן במרחב נטוש אינו דומה לעץ עם אותו מפגע מעל גן ילדים, תחנת אוטובוס או ציר הליכה מרכזי. לכן נדרש לבחון גם את מצב העץ וגם את רמת החשיפה של המשתמשים במרחב.

צוות סקרי העצים של AVIV מבצע סקרי בטיחות והערכת סיכונים לעצים במרחבים ציבוריים ופרטיים. העבודה כוללת בדיקה חזותית מקצועית, זיהוי סימני כשל, דירוג רמות סיכון, תעדוף טיפול והמלצות לגיזום, חיזוק, טיפול אגרונומי, ניטור, הגבלת גישה או הסרה לפי צורך. התהליך מאפשר לנהל את נכסי העצים בצורה אחראית, להפחית סיכון ולבסס תוכנית תחזוקה מתועדת.

השירות כולל:

• מיפוי עצים במרחב ציבורי, מוסדי, תשתיתי, יישובי או פרטי
• בדיקה חזותית של מצב העץ, לרבות גזע, ענפים, צמרת, שורשים וסביבת בית הגידול
• זיהוי סימני כשל כגון ענפים יבשים, סדקים, ריקבון, חללים, נטייה חריגה, פגיעות שורש, מחלות ומזיקים
• הערכת יציבות העץ והסיכון לקריסת ענפים, קריסת גזע או כשל במערכת השורשים
• ניתוח רמת חשיפה לפי שימושי המרחב, תנועת הולכי רגל, כלי רכב, מוסדות ציבור, מבנים ותשתיות סמוכות
• דירוג רמת סיכון לפי הסתברות לכשל וחומרת פגיעה אפשרית
• סיווג עצים לפי רמת דחיפות לטיפול: מיידי, קצר טווח, תחזוקה מתוכננת או ניטור
• המלצות מקצועיות לגיזום בטיחותי, דילול, תמיכה, חיזוק, טיפול אגרונומי, ניטור או הסרה
• התאמת המידע למערכת מידע מרחבית לפי צורך
• בניית תוכנית תחזוקה וניטור שנתית או רב שנתית לניהול סיכוני עצים
• תיעוד מקצועי שמסייע לרשות או לארגון להראות ניהול סיכונים אחראי ומבוקר

התוצרים כוללים:

• סקר בטיחות עצים
• טבלת עצים עם נתוני מיקום, מצב, מפגעים, רמת סיכון והמלצה מקצועית
• דירוג סיכונים ותעדוף פעולות טיפול
• מפת עצים ומוקדי סיכון לפי צורך
• המלצות לגיזום, טיפול, חיזוק, ניטור, הגבלת גישה או הסרה
• תוכנית תחזוקה וניטור תקופתית
• שכבת מידע מרחבית לניהול נכסי עצים לפי צורך
• דוח מקצועי לתיעוד, בקרה וקבלת החלטות

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין סקר עצים לבין סקר בטיחות עצים?
סקר עצים מתמקד בדרך כלל בתיעוד העצים, ערכיותם, מצבם והמשמעות שלהם לתכנון ולרישוי. סקר בטיחות עצים מתמקד בשאלה אחרת: האם העץ או חלק ממנו עלולים לסכן אנשים, רכוש, תשתיות או פעילות. לכן הוא בוחן סימני כשל, יציבות, ענפים מסוכנים, מצב מערכת השורשים ורמת החשיפה של הציבור.

איך מדרגים סיכון בעצים?
דירוג הסיכון משלב בין הסתברות לכשל לבין חומרת הפגיעה האפשרית. בודקים את מצב העץ, סימני ריקבון, סדקים, ענפים יבשים, פגיעות שורש, נטייה, עומסי רוח, מחלות ומזיקים. במקביל בודקים מי נמצא בסביבת העץ: הולכי רגל, ילדים, כלי רכב, מבנים, קווי חשמל, תשתיות או משתמשים קבועים. השילוב בין מצב העץ לבין רמת החשיפה קובע את רמת הסיכון ואת דחיפות הטיפול.

מה נחשב מפגע בטיחותי בעץ?
מפגע בטיחותי יכול להיות ענף יבש או שבור, סדק משמעותי בגזע, חלל פנימי, ריקבון, פטריות המעידות על התפרקות עץ, מערכת שורשים פגועה, נטייה חריגה, ענפים כבדים מעל אזורי שהייה, פגיעה כתוצאה מעבודות עפר או עץ שמראה סימני כשל לאחר סערה. לא כל סימן מחייב הסרה, אבל כל סימן כזה מחייב הערכה מקצועית.

מתי נדרש סקר בטיחות עצים?
סקר בטיחות עצים נדרש כאשר מנהלים מרחב פעיל עם עצים קיימים: רחובות, פארקים, בתי ספר, גני ילדים, מוסדות ציבור, חניונים, כבישים, שבילים, אזורי תעסוקה, יישובים, מתקני תשתית ומתחמים פרטיים. הוא חשוב במיוחד לאחר אירועי מזג אוויר קיצוניים, לפני עבודות פיתוח, בעקבות תלונות ציבור, או כחלק מתוכנית תחזוקה מונעת.

למה רמת החשיפה של הציבור חשובה בהערכת הסיכון?
כי אותו מפגע יכול לקבל משמעות שונה במקומות שונים. ענף יבש מעל אזור פתוח שאינו בשימוש אינו דומה לענף יבש מעל כניסה לבית ספר, תחנת אוטובוס או חניון עמוס. הערכת סיכון מקצועית בוחנת לא רק את מצב העץ, אלא גם את הסבירות שמישהו ייפגע אם יתרחש כשל.

איך סקר בטיחות עצים מסייע לרשות או לארגון מבחינה ניהולית?
הסקר יוצר תמונת מצב מסודרת ומאפשר לתעדף פעולות לפי רמת סיכון. במקום לפעול רק לפי תלונות או אירועים, הרשות או הארגון יכולים לבנות תוכנית עבודה: מה דורש טיפול מיידי, מה נכנס לתחזוקה תקופתית, מה צריך ניטור, ומה ניתן להשאיר ללא טיפול בשלב זה. התיעוד גם מסייע להראות שהסיכון מנוהל בצורה מקצועית ואחראית.

איך סקר בטיחות עצים מתחבר לתחזוקה מונעת?
סקר בטיחות מאפשר לבנות שגרת תחזוקה מבוססת סיכון. עצים בסיכון גבוה מטופלים קודם, עצים שדורשים מעקב נכנסים לתוכנית ניטור, ועצים במצב תקין מתועדים להמשך בקרה. כך ניתן להפחית אירועים בלתי צפויים, לתכנן תקציב תחזוקה, לצמצם תגובות חירום ולשמור טוב יותר על נכסי הצמחייה.

מה חשוב לבדוק אחרי סערה או אירוע מזג אוויר קיצוני?אחרי סערה, רוחות חזקות או גשם משמעותי חשוב לבדוק שברים בצמרת, ענפים תלויים, נטיית עצים, התרוממות קרקע באזור השורשים, קריסות חלקיות, סדקים חדשים ופגיעה בעצים סמוכים. עצים שנראו יציבים לפני האירוע יכולים להפוך למסוכנים בעקבות עומס רוח, רטיבות קרקע או פגיעה במערכת השורשים.

אגרונומיה בפרויקט היא שכבת תכנון ובקרה שמכריעה אם הפיתוח הנופי ייקלט, יתפקד ויישמר לאורך זמן. היא מחברת בין קרקע, מים, צמחייה, עצים, השקיה, עבודות עפר, ניקוז, תשתיות, עונתיות ביצוע ויכולת תחזוקה. כאשר הנושא האגרונומי אינו מנוהל נכון, גם תכנון נופי טוב עלול להיכשל בשטח.

בפרויקטי פיתוח, שכונות, פארקים, מוסדות ציבור, כבישים, תשתיות, אזורי תעסוקה ומרחבים עירוניים פעילים, כשלים קטנים לכאורה עלולים להפוך לבעיה משמעותית: קרקע מהודקת מדי, בית גידול קטן מדי לעץ, תכנון השקיה שאינו מתאים לצמחייה, נטיעה בעונה לא נכונה, פגיעה בשורשים בזמן חפירה, מליחות בקרקע, ניקוז לקוי או סטייה ממפרט. התוצאה יכולה להיות תמותת צמחייה, עצים שלא נקלטים, תחזוקה יקרה, תלונות ציבור, תיקונים חוזרים ועלויות שלא נלקחו בחשבון.

צוות האגרונומים של AVIV מלווה פרויקטים משלב התכנון ועד הביצוע והקליטה בשטח. העבודה כוללת הכנת תוכניות אגרונומיות, מפרטי נטיעה והשקיה, הנחיות להכנת קרקע ובתי גידול, התאמת מינים לתנאי האתר, הגנה על עצים לשימור, ליווי העתקות עצים, פיקוח אגרונומי ותיעוד מקצועי לאורך שלבי הביצוע.

הניסיון שלנו נמצא בממשק שבין תכנון לשטח. אנחנו יודעים לזהות מוקדם איפה עלול להיווצר כשל: בין תשתית לשורשים, בין מפלסים לניקוז, בין בחירת מין לבין תנאי מיקרו אקלים, בין מפרט לבין יכולת תחזוקה, ובין דרישת רשות לבין ביצוע בפועל. המטרה היא לוודא שהפתרון הנופי אינו נשאר יפה בתוכנית, אלא נקלט, מתפתח ומתוחזק לאורך זמן.

השירות כולל:

• הכנת תוכניות אגרונומיות לפרויקטי פיתוח, תשתיות, מבני ציבור, שכונות ומרחבים פתוחים
• כתיבת מפרטים אגרונומיים לנטיעה, הכנת קרקע, בתי גידול, השקיה, דישון ותחזוקה
• בדיקת תנאי קרקע, עומק גידול, מרקם קרקע, ניקוז, מליחות, הידוק ויכולת קליטת צמחייה
• הגדרת נפחי בית גידול לעצים, שכבות קרקע, מצעי גידול ותנאי אוורור וניקוז
• התאמת מיני עצים וצמחייה לתנאי האתר, מיקרו אקלים, חשיפה לשמש, רוח, שימושי מרחב ורמת תחזוקה
• תכנון והנחיות למשטר השקיה, חיסכון במים, אזורי השקיה, צרכי קליטה ותחזוקה שוטפת
• הנחיות להגנה על עצים לשימור בזמן עבודות עפר, חפירה, סלילה והנחת תשתיות
• ליווי העתקת עצים לפי צורך, כולל בחינת התאמה, עונתיות, מפרט ביצוע, הכנת אתר קליטה ופיקוח
• תיאום עם אדריכלי נוף, מתכנני תשתיות, יועצי ניקוז, קבלנים, מפקחים ורשויות
• פיקוח אגרונומי בשטח, כולל נקודות בקרה, בדיקות התאמה למפרט, אישור שלבי עבודה ותיעוד
• תמיכה בהחלטות בזמן אמת במקרה של סטיות ביצוע, פגיעה בצמחייה, שינויי תכנון או תנאי שטח בלתי צפויים
• הכנת הנחיות תחזוקה לתקופת קליטה ולתחזוקה ארוכת טווח

התוצרים כוללים:

• תוכנית אגרונומית לפרויקט
• מפרט אגרונומי לנטיעה, קרקע, השקיה ותחזוקה
• הנחיות להכנת בתי גידול לעצים וצמחייה
• המלצות לבחירת מינים והתאמה לתנאי אתר
• תוכנית הגנה על עצים לשימור
• מפרט וליווי להעתקת עצים לפי צורך
• דוחות פיקוח אגרונומי ותיעוד סטיות
• רשימת ליקויים, פעולות תיקון וסגירת טיפול
• הנחיות לקבלנים ולצוותי תחזוקה
• תוכנית קליטה ותחזוקה לצמחייה ולעצים

שאלות ותשובות

מתי נדרש ליווי אגרונומי בפרויקט?
ליווי אגרונומי נדרש כאשר הפרויקט כולל עצים קיימים, נטיעות חדשות, פיתוח נופי, עבודות עפר, שינויי מפלסים, מערכות השקיה, שטחים פתוחים או תשתיות שעלולות להשפיע על קרקע וצמחייה. הוא חשוב במיוחד בפרויקטים שבהם יש עצים לשימור, נטיעות רחבות היקף, דרישות רשות, עבודות בסביבה עירונית פעילה או צורך להבטיח קליטה ותחזוקה לאורך זמן.

מה ההבדל בין תכנון נופי לבין ייעוץ אגרונומי?
תכנון נופי מגדיר את תפיסת המרחב, השימושים, התנועה, החומרים, הצמחייה והחוויה. ייעוץ אגרונומי בודק אם הצמחייה והעצים יכולים באמת להתקיים בתנאי האתר: קרקע, מים, בית גידול, השקיה, ניקוז, שורשים, עונתיות, תחזוקה וסיכוני ביצוע. שני התחומים צריכים לעבוד יחד כדי שהמרחב יהיה גם יפה וגם בר קיימא.

איך אגרונום מצמצם כשלי צמחייה?
אגרונום מצמצם כשלים באמצעות התאמת מינים לתנאי האתר, בדיקת קרקע, הגדרת נפחי בית גידול, תכנון השקיה מתאים, הנחיות להכנת קרקע, בקרה על ביצוע, הגנה על שורשים ותיעוד סטיות בשטח. הכשלים הגדולים נוצרים בדרך כלל מפרטים שלא נבדקו בזמן: קרקע לא מתאימה, השקיה לא נכונה, פגיעה בשורשים או נטיעה בתנאים שאינם מאפשרים קליטה.

למה חשוב להגדיר בית גידול לעצים כבר בתכנון?
בית גידול הוא התנאי הבסיסי להתפתחות העץ. הוא כולל נפח קרקע, עומק, אוורור, ניקוז, השקיה, הגנה משורשים ותיאום עם תשתיות. כאשר בית הגידול קטן מדי או פגוע, העץ עלול להישאר חלש, לפתח שורשים שטחיים, לפגוע בריצוף או לא לשרוד לאורך זמן. תכנון מוקדם של בית גידול מאפשר לעצים להתפתח ולתת צל ותועלת סביבתית אמיתית.

איך פיקוח אגרונומי בשטח מונע עלויות תיקון?
פיקוח אגרונומי מזהה בזמן סטיות מהמפרט: חפירה קרובה מדי לשורשים, קרקע לא מתאימה, הידוק יתר, התקנת השקיה לא נכונה, עומק נטיעה לא תקין, פגיעה בגזע או בצמרת, ושימוש בצמחייה שאינה תואמת לתוכנית. תיקון בזמן הביצוע זול ופשוט יותר מתיקון אחרי תמותת עצים, כשלי צמחייה או תלונות ציבור.

מה כולל ליווי העתקת עצים?
ליווי העתקת עצים כולל בחינת התאמת העץ להעתקה, הערכת מצב בריאותי, בחירת עונה מתאימה, הגדרת שיטת הכנה והוצאה, תכנון הובלה, הכנת אתר קליטה, השקיה, עיגון, גיזום לפי צורך ופיקוח על תקופת הקליטה. העתקת עץ היא פעולה מורכבת, ולכן נדרש מפרט מקצועי ותיאום צמוד עם הקבלן והרשות.

למה חשוב לתאם אגרונומיה עם תשתיות?
תשתיות תת קרקעיות, קווי ניקוז, תאורה, תקשורת, חשמל ומים עלולות להתנגש עם בתי גידול ושורשים. ללא תיאום מוקדם, עצים עלולים להישתל מעל תשתיות, שורשים עלולים להיפגע בעבודות חפירה, או שהתכנון ידרוש שינוי מאוחר. תיאום אגרונומי עם תשתיות מאפשר לשמור על הצמחייה בלי לפגוע במערכות ההנדסיות.