סביבה

המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא לא רק יעד סביבתי. הוא צורך תכנוני, תפעולי וכלכלי: יציבות אספקה, חיסכון, עמידה ביעדים, חוסן מול אירועי קיצון והיערכות לעומסים עתידיים.

AVIVמלווה רשויות, גופי ממשל, יזמים וארגונים בקידום פרויקטי אנרגיה מתחדשת ומדיניות אנרגיה. העבודה מחברת בין תכנון סטטוטורי, רגולציה, כלכלה, תשתיות, ניהול הקמה ויכולת הפעלה.

השירות כולל:

• גיבוש מדיניות אנרגיה לרשויות וארגונים
• ניתוח מצב קיים ופוטנציאל ייצור, חיסכון והתייעלות
• בדיקות היתכנות לפרויקטי אנרגיה מתחדשת
• קידום תוכניות ואישורים סטטוטוריים
• נספחי אנרגיה לתוכניות ולפרויקטים
• ניהול הקמה של שדות אנרגיה ומתקנים לפי צורך
• ניתוח מרחבי וכלי החלטה מבוססי נתונים

התוצרים כוללים:

• מדיניות אנרגיה ותוכנית יישום
• בדיקת היתכנות
• נספח אנרגיה
• מסלול אישורים ותלויות
• תוכנית עבודה לניהול הקמה
• כלי החלטה מרחביים לפי צורך

שאלות ותשובות

מה כוללת מדיניות אנרגיה לרשות מקומית?
היא כוללת ניתוח צריכה, פוטנציאל ייצור והתייעלות, פרויקטים אפשריים, חסמים, תקציב, שלביות, אחריות ומדדים לבקרה.

מתי נדרש נספח אנרגיה לתוכנית?
כאשר תוכנית או מתחם צפויים לייצר צריכת אנרגיה משמעותית, עומסים עתידיים, צורך בטעינה, אגירה, ייצור מקומי או התאמה לתשתיות חשמל.

איך בוחנים היתכנות לפרויקט אנרגיה מתחדשת?
בודקים משאב, שטח, חיבור לרשת, רגולציה, תכנון, עלות, הכנסות, תפעול, תחזוקה, בעלויות וסיכונים סביבתיים.

כאשר פליטות נשארות נושא סביבתי בלבד, קשה לנהל אותן. ברגע שיש להן אות מחיר, הן הופכות למשתנה עסקי שמכוון השקעות, תכנון, תפעול, רכש ושרשרת אספקה.

AVIV מלווה גופי ממשל, רשויות וארגונים בבחינה ובעיצוב של מנגנוני תמחור פחמן וכלים כלכליים לאקלים: מס פחמן, סחר בפליטות, מחיר צל פנימי, תמריצים וכלים משלימים.

השירות כולל:

• הגדרת מטרות המנגנון והיקף היישום
• בחינת חלופות כלכליות ורגולטוריות
• עיצוב בסיס חיוב, ספי פטור, נקודות גבייה וממשקי תפעול
• תכנון מנגנוני דיווח, אימות ואכיפה
• ניתוח השפעות על סקטורים, תחרותיות ומשקי בית
• הגדרת שימוש בהכנסות לפי צורך
• בניית מדדי ביצוע ומפת יישום

התוצרים כוללים:

• מסמך המלצה למדיניות או לארגון
• מתווה יישום
• ניתוח השפעות ותרחישים
• מדדי ביצוע
• מנגנון דיווח ובקרה

שאלות ותשובות

מהו מחיר צל לפחמן?
מחיר צל הוא ערך פנימי שמצמידים לפליטות כדי להשוות חלופות השקעה, תכנון או רכש גם כאשר אין עדיין חיוב רגולטורי מלא.

איך תמחור פחמן משפיע על קבלת החלטות?
הוא מאפשר להשוות בין חלופות לפי עלות כוללת, כולל פליטות, סיכון עתידי, חשיפה רגולטורית והזדמנות להשקעה דלת פחמן.

מה חשוב לבדוק לפני עיצוב מנגנון תמחור פחמן?
חשוב לבדוק כיסוי מגזרים, מקורות פליטה, יכולת מדידה, השפעה על תחרותיות, השפעה על אוכלוסיות, עלות ניהולית ויכולת אכיפה.

ניהול סביבתי מתקדם נשען על נתונים. כאשר נתוני פליטות, ניטור, צריכת מים, אנרגיה, פסולת, רעש, ריח וסיכוני אקלים מפוזרים בין מערכות, דוחות וספקים, קשה להבין בזמן מה מצב הארגון או הפרויקט.

זהו תחום מומלץ להרחבת האופרינג של AVIV, משום שהוא מחבר בין ייעוץ סביבתי, ניהול פרויקטים, הנדסה ודאטה. השירות יכול להתחיל באופן ממוקד בפרויקטים שבהם כבר קיימים נתוני ניטור או דרישות דיווח, ולהתרחב בהדרגה לדשבורדים ניהוליים.

השירות כולל:

• מיפוי מקורות נתונים סביבתיים ותפעוליים
• הגדרת מדדים, תדירות איסוף ובעלות על נתונים
• טיוב נתונים ובדיקת איכות
• בניית מודל נתונים סביבתי
• הגדרת התראות, ספים ואינדיקטורים מוקדמים
• אפיון דשבורד ניהולי למנהלים, פרויקטים או אתרים
• חיבור הנתונים לתהליכי החלטה ודיווח

התוצרים כוללים:

• מפת מקורות נתונים
• מילון נתונים סביבתי
• סט מדדים ודיווח
• אפיון דשבורד ניהולי
• מנגנון התראות ובקרה
• תוכנית הטמעה

שאלות ותשובות

אילו נתונים סביבתיים כדאי לנהל בדשבורד?
נתוני פליטות, ניטור אוויר, רעש, ריח, צריכת מים ואנרגיה, פסולת, אירועים חריגים, דרישות רגולציה, סטטוס פעולות מתקנות וסיכוני אקלים.

מה הערך של דשבורד סביבתי למנהלים?
דשבורד טוב לא מציג רק נתונים. הוא מראה חריגות, מגמות, סיכונים, החלטות נדרשות ופעולות פתוחות, כך שניתן לנהל במקום להגיב בדיעבד.

איך מתחילים בלי מערכת מורכבת?
מתחילים במיפוי מקורות מידע קיימים, הגדרת מדדים חיוניים, טיוב נתונים ובניית דוח ניהולי פשוט. רק לאחר מכן מחליטים אם נדרש כלי מתקדם.

שינויי אקלים כבר משפיעים על הדרך שבה רשויות, גופי ממשל וארגונים ציבוריים נדרשים לתכנן, לתקצב ולנהל שירותים חיוניים. אירועי חום קיצוני, הצפות, שריפות, עומסי חשמל, פגיעה בתשתיות, שיבושי תחבורה, עומס על מערכות בריאות ורווחה ואירועי גשם חריגים אינם תרחישים עתידיים. הם סיכונים תפעוליים וניהוליים שמחייבים היערכות מסודרת.

במקביל, הדרישות הרגולטוריות הולכות ומתחזקות. מדינות, רשויות וגופים ציבוריים נדרשים לתרגם מחויבויות אקלים בינלאומיות, יעדי הפחתת פליטות, מדיניות הסתגלות וחוסן, ותוכניות ממשלתיות לתוכניות עבודה מקומיות. המשמעות היא לא רק להצהיר על מחויבות לאקלים, אלא להראות מיפוי סיכונים, סדרי עדיפויות, אחריות, מדדים, תקציבים, פעולות יישום ומנגנון בקרה.

תוכנית מוכנות לשינויי אקלים מחברת בין מדיניות לבין ביצוע. היא בוחנת את החשיפה של הרשות או הגוף הציבורי לאיומי אקלים, מזהה אוכלוסיות ותשתיות פגיעות, מדרגת סיכונים לפי הסתברות והשפעה, ומגדירה פעולות הסתגלות, הפחתה וחוסן. התוכנית מאפשרת לקבל החלטות על בסיס סיכון, ולא רק להגיב לאירועים אחרי שהם מתרחשים.

צוות הייעוץ של AVIV מלווה רשויות מקומיות, גופי ממשל, חברות ממשלתיות, גופים ציבוריים וארגונים בבניית תוכניות מוכנות לשינויי אקלים. העבודה מחברת בין ניתוח סיכוני אקלים, דרישות רגולציה, תכנון עירוני ותשתיתי, שירותים חיוניים, תקציבים, תוכניות עבודה, שיתוף ציבור ומנגנוני בקרה. המטרה היא לבנות תוכנית שניתן לאשר, לתקצב, להטמיע ולמדוד.

התהליך מתחיל במיפוי חשיפות ופגיעות: אילו אזורים, אוכלוסיות, נכסים, תשתיות ושירותים נמצאים בסיכון. לאחר מכן נבנים תרחישי ייחוס לאירועי חום, הצפות, שריפות, עומסי אנרגיה, פגיעה ברציפות שירותים ואירועים משולבים. כל סיכון נבחן לפי רמת חשיפה, רגישות, יכולת הסתגלות, השפעה על שירותים חיוניים ועלות אי פעולה.

בהמשך נבנית תוכנית פעולה עם סדרי עדיפויות: מה נדרש בטווח המיידי, מה נכנס לתוכנית עבודה רב שנתית, אילו פעולות דורשות תקצוב, אילו מהלכים מחייבים תיאום בין יחידות, ואילו מדדים ישמשו לבקרה ודיווח. כך תוכנית האקלים אינה נשארת מסמך מדיניות, אלא הופכת לכלי ניהולי שמכוון החלטות, השקעות, פרויקטים ושגרות עבודה.

השירות כולל:

• מיפוי דרישות רגולציה, מדיניות ממשלתית, יעדי אקלים ומחויבויות בינלאומיות רלוונטיות
• ניתוח מצב קיים של היערכות הרשות או הגוף הציבורי לשינויי אקלים
• מיפוי חשיפות לפי אזורים, שכונות, אוכלוסיות, נכסים, תשתיות ושירותים חיוניים
• זיהוי אוכלוסיות פגיעות, מוקדי רגישות ומרחבים בסיכון גבוה
• דירוג סיכוני אקלים לפי הסתברות, עוצמת השפעה, רמת פגיעות ויכולת הסתגלות
• הפרדה בין סיכונים פיזיים לבין סיכוני מעבר רגולטוריים, כלכליים ותפעוליים
• בניית תרחישי ייחוס לאירועי חום, הצפות, שריפות, עומסי חשמל ושיבושי שירות
• הגדרת יעדי חוסן, רציפות תפקודית, זמן התאוששות ויתירות מערכות
• גיבוש פעולות הסתגלות והפחתה לפי תחומי פעילות: תשתיות, מים, ניקוז, אנרגיה, מבני ציבור, תחבורה, רווחה, בריאות, חינוך ומרחב ציבורי
• שילוב התוכנית בתוכניות עבודה, תקציבים, מכרזים, נהלים, פרויקטי פיתוח ותוכניות אב
• הגדרת מנגנוני ממשל, אחריות בין יחידות, מדדים, ניטור, דיווח ובקרה
• שילוב שיתוף ציבור ובעלי עניין בתהליך, במיוחד באזורים ובקהילות פגיעות

התוצרים כוללים:

• תוכנית מוכנות לשינויי אקלים
• מפת סיכוני אקלים וחשיפות מרחביות
• מיפוי אוכלוסיות, תשתיות ושירותים פגיעים
• תרחישי ייחוס לאירועי אקלים מרכזיים
• דירוג סיכונים וסדרי עדיפויות לפעולה
• תוכנית הסתגלות וחוסן עירוני או ארגוני
• תוכנית פעולה רב שנתית עם אחריות, לוחות זמנים ותקציבים
• מדדי בקרה, ניטור ודיווח
• המלצות לשילוב בתוכניות עבודה, מכרזים, נהלים ותכנון עתידי
• דוח ניהולי לקבלת החלטות מול הנהלה, מועצה, דירקטוריון או גורמי ממשל

שאלות ותשובות

מה כוללת תוכנית מוכנות לשינויי אקלים?
תוכנית מוכנות כוללת מיפוי חשיפות וסיכונים, זיהוי אוכלוסיות ותשתיות פגיעות, בניית תרחישי ייחוס, דירוג סיכונים, הגדרת יעדי חוסן ורציפות תפקודית, תוכנית פעולות, אחריות ניהולית, תקציב, מדדים ומנגנון בקרה. המטרה היא לאפשר לרשות או לגוף ציבורי לדעת איפה הסיכון, מה דחוף, מה ניתן לתכנן לטווח ארוך ואיך עוקבים אחר ההתקדמות.

למה רשויות מקומיות וגופי ממשל נדרשים לתוכניות אקלים?
רשויות וגופי ממשל נמצאים בחזית ההתמודדות עם השפעות האקלים: ניקוז והצפות, צל וחום עירוני, תשתיות, שירותי חירום, אוכלוסיות פגיעות, מבני ציבור, תחבורה, בריאות ורווחה. בנוסף, דרישות מדיניות ורגולציה מחייבות אותם לתרגם יעדי אקלים והתחייבויות בינלאומיות לתוכנית עבודה מקומית או ארגונית עם מדדים, אחריות ויכולת דיווח.

איך תוכנית אקלים מתחברת לאמנות ומחויבויות בינלאומיות?
אמנות והסכמים בינלאומיים בתחום האקלים מייצרים מסגרת של יעדים לאומיים להפחתת פליטות, הסתגלות וחוסן. המדינה מתרגמת את המחויבויות האלה למדיניות, תוכניות ממשלתיות, דרישות דיווח, תקציבים וכלים רגולטוריים. רשויות וגופי ממשל נדרשים להפוך את המסגרת הזו לפעולות בשטח: תכנון, תשתיות, שירותים, מכרזים, מדידה ובקרה.

מה ההבדל בין הפחתת פליטות לבין הסתגלות לשינויי אקלים?
הפחתת פליטות עוסקת בצמצום גורמי שינוי האקלים, למשל אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, תחבורה נקייה, הפחתת פסולת וצמצום פליטות גזי חממה. הסתגלות עוסקת בהיערכות להשפעות שכבר מתרחשות או צפויות להתרחש, כמו חום קיצוני, הצפות, שריפות ועומס על תשתיות. תוכנית אקלים טובה כוללת את שני הממדים.

מהו חוסן אקלימי?
חוסן אקלימי הוא היכולת של רשות, ארגון או מערכת להיערך לאירועי אקלים, לצמצם פגיעה, לשמור על שירותים חיוניים, להתאושש מהר ולשפר את המוכנות לאירועים הבאים. החוסן נמדד לא רק בתשתיות, אלא גם בממשל, נהלים, מידע, תקציב, שיתוף פעולה בין יחידות ויכולת קבלת החלטות בזמן אירוע.

איך מחברים תוכנית אקלים לתוכנית עבודה עירונית או ממשלתית?
מגדירים פעולות לפי רמת סיכון, עלות, השפעה, ישימות ודחיפות. לאחר מכן משבצים אותן בתוכנית עבודה, תקציב, מכרזים, נהלים, פרויקטי תשתית ותוכניות אב. תוכנית אקלים שאינה מחוברת לתקציב ולאחריות בין יחידות נשארת מסמך מדיניות. החיבור לתוכנית עבודה הוא מה שהופך אותה לכלי ביצוע.

אילו תחומים עירוניים מושפעים מתוכנית מוכנות לאקלים?
התחומים המרכזיים הם ניקוז וניהול נגר, תכנון צל והפחתת אי חום עירוני, מרחב ציבורי, מבני ציבור, חינוך, רווחה, בריאות, תחבורה, אנרגיה, מים, חירום, ביטחון, תשתיות, תכנון סטטוטורי, פיתוח שכונות, אזורי תעסוקה ושירותים לאוכלוסיות פגיעות.

מתקני אגירת אנרגיה הם חלק מרכזי במעבר למשק אנרגיה גמיש, יציב ודל פחמן. הם מאפשרים לנהל עומסים, לשלב אנרגיות מתחדשות, לשפר אמינות אספקה, להפחית תלות בשעות שיא ולתמוך ברציפות תפעולית של רשויות, תעשייה, תשתיות ומתחמים עתירי צריכה.

הקמת מתקן אגירה הוא פרויקט תשתיתי מורכב שמחייב תיאום בין תכנון סטטוטורי, זמינות קרקע, חיבור לרשת, תכנון סביבתי, מערכות חשמל, מערכות בקרה, בטיחות אש, חומרים מסוכנים, קירור, נגישות תחזוקתית, רכש ציוד, עבודות אזרחיות, בדיקות קבלה, הרצה ומסירה להפעלה.

בפרויקטים כאלה, הסיכון נמצא בממשקים. נקודת חיבור שאינה סגורה, תנאי רישוי שלא הוטמעו בתכנון, דרישות בטיחות שמגיעות מאוחר, תכנון סביבתי שלא טופל בזמן, ציוד שמגיע בלי התאמה לתשתיות האתר או פער בין ספק המערכת לבין קבלני הביצוע, כל אלה יכולים לעכב את הפרויקט, להגדיל עלויות ולפגוע במועד ההפעלה.

חברת AVIV  מלווה ומנהלת הקמת מתקני אגירת אנרגיה מתוך ראייה אינטגרטיבית של הפרויקט כולו. אנחנו מחברים בין היזם, צוותי התכנון, יועצי הסביבה, יועצי החשמל, גורמי הרישוי, חברות תשתית, ספקי המערכות, קבלני הביצוע, גורמי בטיחות והגורמים המאשרים, כדי להוביל את הפרויקט משלב ההיתכנות ועד חיבור, הרצה והפעלה.

העבודה כוללת ניהול תכנון, קידום סטטוטורי, ליווי סביבתי, ניהול ממשקים, בקרה תקציבית, ניהול לוחות זמנים, ניהול סיכונים, תיאום רכש והתקשרויות, ניהול ביצוע, בדיקות קבלה ותיק מסירה. המטרה היא לייצר ודאות בפרויקט עם ריבוי גורמים, רגולציה משתנה ומערכות טכנולוגיות מורכבות.

השירות כולל:

• גיבוש תפיסת ניהול לפרויקט אגירת אנרגיה, כולל מטרות, תכולה, אחריות ואבני דרך
• ניהול בדיקות היתכנות: קרקע, תשתיות, נקודת חיבור, קיבולת, הספק, משך אגירה ואילוצי אתר
• מיפוי מסלול סטטוטורי, אישורים, היתרים, רגולציה ותנאי סף לקידום הפרויקט
• תיאום תכנון סביבתי, לרבות רעש, נוף, ניקוז, חומרים מסוכנים, בטיחות אש והשפעה על שימושים סמוכים
• ניהול תכנון הנדסי ואזרחי, כולל תשתיות חשמל, שנאים, ממירים, מערכות קירור, מערכות כיבוי, גידור, דרכי גישה וניקוז
• תיאום מול חברת החשמל, מנהל המערכת, רשויות, גופי תשתית, כיבוי אש וגורמים מאשרים לפי צורך
• ניהול ממשקים בין ספקי מערכת האגירה, מתכננים, קבלני ביצוע, יועצים וגורמי הפעלה
• ניהול רכש, התקשרויות, מפרטים, דרישות טכניות ומבחני קבלה
• ניהול לוחות זמנים, תקציב, סיכונים, שינויים וחסמים לאורך חיי הפרויקט
• ניהול ביצוע בשטח, תיאום עבודות, בקרת איכות, בטיחות, בדיקות מערכת והרצה
• ליווי חיבור לרשת, בדיקות קבלה, מסירה להפעלה ותיעוד הנדסי

התוצרים כוללים:

• תוכנית ניהול פרויקט להקמת מתקן אגירת אנרגיה
• מפת ממשקים בין תכנון, סביבה, סטטוטוריקה, חשמל, בטיחות וביצוע
• מפת אישורים, תנאי סף וגורמים מאשרים
• תוכנית עבודה ולוח זמנים בסיס
• מאגר סיכונים וחסמים עם פעולות טיפול
• מסמכי תכולה, מפרטים ודרישות טכניות לפי צורך
• דוחות סטטוס, לו״ז, תקציב, איכות וסיכונים
• תוכנית בדיקות קבלה והרצה
• תיק מסירה ותיעוד להפעלה ותחזוקה

שאלות ותשובות

למה הקמת מתקן אגירת אנרגיה נחשבת פרויקט מורכב?
כי מתקן אגירה מחבר בין מספר מערכות ותהליכים: קרקע, חיבור לרשת, סטטוטוריקה, סביבה, חשמל, בטיחות אש, מערכות בקרה, ספקי טכנולוגיה, קבלני ביצוע והרצה. כל ממשק כזה יכול להשפיע על אישור, תקציב, לוחות זמנים והפעלה. לכן נדרש ניהול אינטגרטיבי שמחזיק את כל התמונה ולא רק את אספקת המערכת.

מה חשוב לבדוק בשלב ההיתכנות של מתקן אגירה?
בשלב ההיתכנות בודקים זמינות קרקע, התאמה סטטוטורית, קרבה לנקודת חיבור, מגבלות רשת, הספק נדרש, משך אגירה, דרישות בטיחות, נגישות תחזוקתית, רגישות סביבתית, עלויות הקמה, לוחות זמנים ואישורים נדרשים. בדיקה טובה בשלב זה מונעת השקעה בתכנון שאינו ניתן לאישור או לביצוע.

מה תפקיד ניהול הפרויקט מול ספקי מערכת האגירה?
ספק מערכת האגירה אחראי על רכיבי הטכנולוגיה, אך הפרויקט כולו כולל הרבה מעבר לכך: עבודות אזרחיות, תשתיות חשמל, חיבור לרשת, בטיחות, תיאומים, היתרים, בדיקות והרצה. ניהול הפרויקט מוודא שהספק, המתכננים, הקבלנים והגורמים המאשרים עובדים לפי אותה תכולה, אותו לוח זמנים ואותן דרישות מסירה.