תכנון אורבני ותשתיות
קידום וניהול תכניות הוא אחד המהלכים המשפיעים ביותר על המרחב הציבורי. כדי שחזון יהפוך למציאות לטובת הציבור, צריך נדרש תכנון שמחזיק מסלול החלטות לאורך שנים, מסנכרן בין דיסציפלינות, משרדי ממשלה ורשויות, ומתרגם כוונות רחבות למסמכים שניתנים לאישור ולהוצאה לפועל. זה המקום שבו נסגרות נקודות ההכרעה שמאפשרות ודאות, מצמצמות סבבי תיקון והתנגדויות, ומקדמות תכניות רחבות בקצב שמתאים לצרכים הלאומיים והעירוניים.
בפועל, ניהול תכנון טוב מחבר בין מדיניות לבין היתכנות: בין צרכי דיור לבין תשתיות מים, ניקוז ותחבורה, בין יעדי צמיחה לבין מוסדות ציבור ושטחים פתוחים, ובין מה שנדרש בוועדות לבין מה שיעבוד בשטח. הוא מייצר שפה אחת לכל הגורמים, סדר פעולות ברור ושקיפות למקבלי החלטות, כך שתכניות לא נשארות על הנייר אלא הופכות לבסיס ביצוע שמשרת ציבור רחב לאורך זמן.
כדי שישראל תעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שלה ותצמצם תלות ביבוא דלקים ובחשיפה לאירועי משק, היא חייבת להפוך תכניות לאומיות לפרויקטים מאושרים ומחוברים לרשת. כאן נמדדת גם עצמאות אנרגטית בפועל, היכולת לייצר, לאגור ולהזרים חשמל באופן יציב ובטוח, בקצב שמתאים ללחץ המדיניות. פרויקטים פוטו וולטאיים, רוח ואגירה נבחנים במקביל מול זמינות קרקע, מגבלות סביבתיות, חיבור לרשת, דרישות ות״ל ושיתוף ציבור שמושפע מרגישויות נוף, טבע וחקלאות. כשכל אחד מהצירים האלה מנוהל בנפרד, ההליך נגרר לסבבי חלופות, דרישות בדיעבד והתנגדויות שמאריכות את הדרך לאישור ולהיתר ומרחיקות את היכולת לעמוד ביעד.
הגישה שלנו לקידום תכניות לאנרגיה מתחדשת בנויה כתהליך סטטוטורי רציף שמחבר בין אתר, חיבור לרשת, דרישות סביבתיות ושיתוף ציבור למסלול החלטות אחד. התהליך כולל בדיקת היתכנות שמגדירה תנאי סף ומסלול קידום מתאים, ניהול חלופות מיקום ותצורה לפי רגישויות ותשתיות, ותכלול של התשריט, התקנון והנספחים כך שהם עקביים ועומדים בדרישות הוועדות והרגולטורים. במקביל מתנהל ממשק שוטף מול גופי תכנון, סביבה ותשתיות, וניהול מענה להתנגדויות באופן מתועד שמצמצם “הפתעות” ומגן על ציר הזמן של המיזם עד אישור והיתרים. הליווי כולל:
- בדיקת היתכנות תכנונית ראשונית, כולל התאמת אתר למסלול קידום וזיהוי תנאי סף.
- מיפוי מגבלות ורגישויות, כולל סביבה, נוף, עתיקות, שימושי קרקע ותשתיות קיימות.
- ניהול הכנת תכנית סטטוטורית, כולל תשריט, תקנון ונספחים לפי דרישות המסלול.
- ניהול חלופות מיקום ותצורה, כולל תיעוד שיקולים והשלכות על חיבור לרשת ותפעול.
- ניהול ממשקים מול גופי תכנון ורגולציה, כולל תיאומים, מעקב החלטות וסגירת דרישות.
- ניהול שיתוף ציבור ומענה להתנגדויות, כולל הכנת חומרים, סיכומים ותגובות מתועדות.
- בניית לוח זמנים שלבי ואבני דרך, כולל נקודות סיכון והרמת דגלים מוקדמת.
התוצר הוא מסלול סטטוטורי מנוהל לתכנית אנרגיה מתחדשת, עם סט מסמכים מתואם והחלטות סגורות שמאפשרים להתקדם לאישור ולהיתר תוך צמצום סבבים והתנגדויות. זה מגדיל ודאות ללוחות זמנים, לחיבור לרשת וליכולת לממש את הפרויקט בפועל.
תשתיות תחבורה לאומיות הן מנגנון הצמיחה של ישראל: הן קובעות זמני נסיעה, נגישות לתעסוקה, חיבור פריפריה למרכז, ושמירה על רציפות תפקוד של המשק. אבל כדי להפוך חזון תחבורתי למסילה, כביש או מתקן תפעולי, צריך לנהל הליך שמתקיים במקביל בכמה שכבות: הנדסה ותוואי, סטטוטוריקה וות״ל, סביבה ומורשת, ביטחון ותשתיות על, ושמיעת ציבור. ככל שהפרויקט גדול יותר, כך השאלה המרכזית היא לא רק מה הפתרון, אלא איך מסנכרנים עשרות גורמים כדי שההחלטות נסגרות בזמן ולא מתגלגלות מסבב לסבב.
הגישה שלנו לקידום תכניות לאומיות לתשתיות תחבורה בנויה כתהליך תכלול שמחזיק את כל הממשקים תחת ציר זמן אחד. היא משלבת ניהול חלופות תוואי והוכחת היתכנות, כתיבה ותיאום של תיק תכנית מלא שמחזיק מול הות״ל, ותיאומים שוטפים מול משרדי ממשלה, רגולטורים, רשויות ותשתיות לאומיות כדי למנוע דרישות בדיעבד. במקביל מתקיים ניהול שיתוף ציבור ומענה להתנגדויות באופן מתועד, יחד עם ניהול סיכונים שמזהה מוקדם ממצאי שדה ותלויות קריטיות. כך ההליך מתקדם עם פחות עצירות, פחות סבבי השלמה, ויותר ודאות לגבי ההגעה לאישור. הליווי כולל:
- מיפוי מסלול הות״ל, בעלי עניין ותנאי סף, והגדרת אבני דרך ולוחות זמנים שלביים.
- ניהול חלופות תוואי ומסמך חלופות, כולל קריטריונים מוסכמים והשוואה כמותית ואיכותית.
- תכלול תיק תכנית מלא, כולל תשריט, תקנון ונספחים נדרשים לתנועה, סביבה, קרקע ומורשת.
- ניהול ממשקים בין גופים, כולל תיאומים מול משרדי ממשלה, חברות תשתית, ביטחון ורשויות מקומיות.
- ניהול שמיעת ציבור ושיתוף בעלי עניין, כולל תכנון מפגשים, מסרים ותיעוד פניות.
- ניהול טיפול בהתנגדויות, כולל מסמכי תגובה, מעקב החלטות וסגירת דרישות באופן מדורג.
- ניהול סיכונים ותיעוד החלטות, כולל הרמת דגלים מוקדמת על ממצאי שדה, תלויות ותנאי אישור.
התוצר הוא הליך ות״ל מנוהל עם מסמך חלופות ותיק תכנית מתואם, שמאפשר קידום החלטות בקצב, צמצום סבבי השלמות, והגעה לאישור עם פחות חסמים בין גופים. זה מייצר ודאות גבוהה יותר ללו״ז הלאומי של הפרויקט וליכולת לעבור מתכנון לאישור ואז לביצוע.
תשתיות מים וביוב לאומיות הן תנאי לתפקוד המדינה, לבריאות הציבור וליכולת לצמוח בלי לקרוס תפעולית. מתקני התפלה, קווי הולכה ארציים, מאגרים ומט״שים נדרשים בקצב גבוה, אבל הם נבחנים תחת רגולציה סביבתית מחמירה, רגישויות קרקע ונוף, וממשק ציבורי שמושפע מתופעת NIMBY במיוחד ליד אזורי מגורים. כשמסלול האישור לא מנוהל כפרויקט בפני עצמו, הדרישות מגיעות בדיעבד, נפתחים סבבים, ולוחות הביצוע של הגוף המבצע מתחילים להתרחק מהיכולת לקבל היתר בזמן.
העבודה שלנו בקידום תכניות לאומיות לתשתיות מים וביוב מתמקדת בסגירת מסלול סטטוטורי ישים, בתיאום עם לוחות הביצוע. היא נשענת על ניתוח היתכנות שמגדיר מסלול ות״ל או מינהל התכנון והיקף הדרישות הסביבתיות, בחינת חלופות מיקום באמצעות ניתוח GIS שמחבר מגבלות סביבתיות, בעלויות וקרבה לשימושים רגישים, והכנת תכנית לאומית מלאה הכוללת תשריט, תקנון ונספחי סביבה ובריאות הציבור. במקביל מתבצע תיאום רציף מול רשות המים, מקורות, המשרד להגנת הסביבה, רשות ניקוז ורשויות מקומיות, לצד ניהול שמיעת ציבור ומענה להתנגדויות באופן מתועד, כך שההחלטות נסגרות בזמן והתכנית נשמרת ישימה לביצוע. הליווי כולל:
- ניתוח היתכנות סטטוטורית, כולל בחירת מסלול ות״ל או מינהל התכנון והגדרת צורך בתהש״ס.
- מיפוי מגבלות ורגישויות, כולל סביבה, בריאות הציבור, שימושי קרקע ותשתיות קיימות.
- בחינת חלופות מיקום באמצעות GIS, כולל תיעוד שיקולים והשפעות על ישימות ותפעול.
- ניהול הכנת תכנית לאומית לתשתית מים או ביוב, כולל תשריט, תקנון ונספחים מלאים.
- ניהול ממשקים מולתאגידי המים, גופים מתכננים, המשרד להגנת הסביבה, רשות ניקוז ורשויות מקומיות.
- ניהול שמיעת ציבור ומענה להתנגדויות, כולל טיפול ברגישויות NIMBY סביב מתקנים.
- בניית לוח זמנים שלבי לאישור שמותאם ללוחות הביצוע של הגוף המבצע, כולל אבני דרך והרמת דגלים.
התוצר הוא מסלול סטטוטורי מנוהל לתשתית מים או ביוב לאומית, עם תכנית מאושרת וסט מסמכים מתואם שמאפשרים להתקדם לאישור ולהיתר בלי עצירות בשל ליקויים סביבתיים או פערי תיאום. זה מקצר את צוואר הבקבוק של האישורים, מצמצם התנגדויות מהותיות, ומיישר קו בין מועדי האישור לבין לוחות הזמנים של מקורות ורשות המים.
תשתיות טיפול בפסולת הן תנאי סף לבריאות הציבור ולרציפות השירות העירוני, והן קריטיות לעמידה ביעדי הפחתת הטמנה, מחזור ושיפור איכות הסביבה. מתקני מיון, מחזור, אנרגיה מפסולת ומטמנות מבוקרות נדרשים בקנה מידה אזורי, אך התכנון שלהם מתקיים בסביבה מקומית רגישה שמערבת תושבים, רשויות, רגולטורים וגורמי סביבה. כדי להגיע לאישור, נדרש מסלול שמחבר בחירת אתר, היתכנות סביבתית, תפעול, תנועה ומענה ציבורי כבר בתחנות המוקדמות.
הגישה שלנו בנויה כתהליך תכלול שמחבר צורך ארצי, רגישות מקומית ודרישות רגולציה למסלול אישור יציב. היא משלבת בחירת אתר שמבוססת על נתונים ומגבלות, הוכחת היתכנות סביבתית ותפעולית שמחזיקה מול הדרישות המחמירות, ותיאום רציף מול המשרד להגנת הסביבה, רט״ג ורשויות גובלות כדי למנוע דרישות בדיעבד. במקביל מתקיים ניהול ציבורי מתועד שמטפל בהתנגדויות מסוג NIMBY באופן ענייני, עם חומרים ברורים והחלטות סגורות שמאפשרות להתקדם בלי להישאב לסבבים חוזרים. כך התכנית נשארת ישימה לביצוע, וההליך מתקדם עם פחות עצירות ויותר ודאות לגבי האישור.הליווי כולל:
- ביצוע בחינת חלופות מיקום מבוססת GIS כולל רגישויות סביבתיות, מרחק ממגורים ותשתיות הובלה.
- הגדרת תנאי סף לאתר ולתצורת מתקן, כולל תפעול, תנועה, ריח, רעש וניהול נגר.
- ניהול הכנת תסקיר השפעה על הסביבה ותיאום דרישות מול הגורמים המוסמכים.
- תכלול תיק תכנית סטטוטורי, כולל תשריט, תקנון ונספחי איכות אוויר, רעש ותנועה.
- ניהול ממשקים מול המשרד להגנת הסביבה, רט״ג, רשויות מקומיות וגופים רלוונטיים.
- בניית אסטרטגיית שיתוף ציבור וניהול התנגדויות, כולל חומרים, מסרים ותיעוד תגובות.
- בניית לוח זמנים ריאלי לאישור, כולל נקודות סיכון ומסלולי השלמה סביבתיים.
התוצר הוא תכנית מנוהלת לתשתית פסולת עם אתר נבחר, תסקיר ונספחים מתואמים, ומענה ציבורי מתועד שמאפשרים להגיע לאישור עם פחות סבבים ועצירות. זה מייצר ודאות להסכמי ביצוע, מצמצם חשיפה לעתירות, ומקדם פתרון אזורי ישים לשירות הפסולת.
