Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

תכנון אורבני ותשתיות

קידום וניהול תכניות הוא אחד המהלכים המשפיעים ביותר על המרחב הציבורי. כדי שחזון יהפוך למציאות לטובת הציבור, צריך נדרש תכנון שמחזיק מסלול החלטות לאורך שנים, מסנכרן בין דיסציפלינות, משרדי ממשלה ורשויות, ומתרגם כוונות רחבות למסמכים שניתנים לאישור ולהוצאה לפועל. זה המקום שבו נסגרות נקודות ההכרעה שמאפשרות ודאות, מצמצמות סבבי תיקון והתנגדויות, ומקדמות תכניות רחבות בקצב שמתאים לצרכים הלאומיים והעירוניים.

 

בפועל, ניהול תכנון טוב מחבר בין מדיניות לבין היתכנות: בין צרכי דיור לבין תשתיות מים, ניקוז ותחבורה, בין יעדי צמיחה לבין מוסדות ציבור ושטחים פתוחים, ובין מה שנדרש בוועדות לבין מה שיעבוד בשטח. הוא מייצר שפה אחת לכל הגורמים, סדר פעולות ברור ושקיפות למקבלי החלטות, כך שתכניות לא נשארות על הנייר אלא הופכות לבסיס ביצוע שמשרת ציבור רחב לאורך זמן.

ניהול דאטה עירוני

כשמידע מרחבי נשאר בתוך מפות וקבצים, הנהלה רואה את המציאות באיחור. החלטות נשענות על דוחות תקופתיים במקום על תמונת מצב חיה, שאלות חוזרות דורשות תיווך מקצועי, וחריגות מתגלות אחרי שהן כבר פגעו בקצב הפרויקטים או בשירות לתושב. בארגון שמנהל פורטפוליו נכסים או פרויקטים, הפער הזה מייצר זמן תגובה איטי וחוסר שקיפות בין יחידות, במיוחד כשצריך להבין מה קורה לפי אזור, מתחם או שלב.

העבודה שלנו בדשבורד ניהולי מרחבי הופכת נתונים לממשק החלטה זמין וברור. היא נשענת על הגדרת KPI מרחביים שמדברים בשפת הנהלה, התקדמות פרויקטים, חריגות תב״ע, עומסי שירות, מצב נכסים ומגמות, ועל חיבור מקורות הנתונים למנגנון עדכון מוסכם שמונע גרסאות סותרות. הדשבורד בנוי כך שהוא מאפשר פילוחים לפי אזור, תקופה וסטטוס, הצגת חריגות והצלבות מידע, בלי תלות בגורם מקצועי לכל שאילתה. סביב הכלי מוגדרות הרשאות, שגרות שימוש והדרכה, כדי שהמערכת תישאר רלוונטית ותשרת החלטות לאורך זמן.

הליווי כולל

  • מיפוי שאלות הנהלה והגדרת KPI מרחביים, כולל למה מודדים ומה נחשב חריגה.
  • בחירת פלטפורמה והגדרת ארכיטקטורת נתונים.
  • חיבור מקורות נתונים והגדרת תהליכי עדכון, כולל אוטומציה ותדירות ריענון מוסכמת.
  • בניית דשבורד אינטראקטיבי, כולל פילוחים לפי אזורים, שלבים, סטטוסים וסוגי נכסים.
  • הגדרת הרשאות, תפקידים ושגרות שימוש, כולל מי מעדכן ומי צורך מידע.
  • ביצוע הדרכת משתמשים והטמעת שימוש עצמאי, כולל תרחישי עבודה נפוצים.
  • מתן תמיכה וכיוונון בחצי השנה הראשונה, כולל שיפור  KPI ותצוגות לפי שימוש בפועל.

התוצר הוא דשבורד מרחבי ניהולי שמציג תמונת מצב עדכנית לפי אזורים ופרויקטים, ומקצר את מחזור ההחלטה בין שטח להנהלה. זה מפחית תלות בדוחות ידניים ובשאילתות נקודתיות, מגדיל שקיפות בין גורמים, ומאפשר לזהות חריגות מוקדם ולטפל בהן לפני שהן הופכות למשבר.

פרוגרמות לצרכי ציבור

תכנית פיתוח נבחנת לא רק לפי יחידות דיור או תעסוקה, אלא לפי היכולת שלה לספק שירותים לציבור בזמן ובמקום הנכון. כשצרכי הציבור אינם מכומתים וממופים בצורה מדויקת, ועדות דורשות השלמות, הרשויות מתקשות לתכנן שלביות, והפרויקט נתקע על שאלות של מוסדות חינוך, בריאות, שטחים פתוחים ותשתיות. המחיר הוא עיכובים, דרישות מוגברות וקונפליקטים על חלוקת עלויות, ולעיתים גם פתרונות “טלאי” שמכבידים על התפעול העירוני לאורך זמן.

העבודה שלנו בפרוגרמות לצרכי ציבור נותנת למהנדס העיר ולמקבלי החלטות שליטה בזמן אמת על מאגר השטחים הציבוריים והצרכים שהם אמורים לשרת. היא מחברת ניתוח דמוגרפי, סטנדרטים רגולטוריים ויכולת מימון למסמך יישומי שמציג מה נדרש, היכן, ובאיזו שלביות, כולל גמישות לניהול ושינוי של שטחים חומים בהתאם לצרכים דינמיים של הרשות. כך מתקבלת פרוגרמה שמגבה החלטות מול ועדות וגופי מדינה, ומאפשרת לקדם תכנון עם תשתית ציבורית מתוכננת ולא בדיעבד. הליווי כולל:

  • ביצוע ניתוח דמוגרפי וגידול צפוי לפי תרחישים.
  • מיפוי סטנדרטים רגולטוריים ודרישות מוסדיות רלוונטיות.
  • גיבוש פרוגרמת שטחים לצרכי ציבור, כולל סוגים והיקפים.
  • בניית אומדן עלויות הקמה ברמת פרוגרמה לפי צורך.
  • הגדרת תכנית שלבים לצרכי ציבור בהתאם לקצב ביקוש ואכלוס.
  • הכנת נספח צרכי ציבור לתב״ע או לתכנית מתאר לפי הנחיות ועדה.

התוצר הוא פרוגרמה מוסדית ותמונת מצב מרחבית שמגדירות במדויק אילו שטחים ציבוריים נדרשים, היכן ובאיזו שלביות, עם מסגרת שמאפשרת למהנדס העיר ולמקבלי החלטות לנהל את מלאי השטחים ולבצע התאמות בשטחים חומים לאורך זמן.

פרוגרמות כלכליות

פרויקט תכנוני מתקדם כשיש בסיס כלכלי שמאפשר להכריע בין חלופות, לא רק שפה תכנונית. בלי פרוגרמה כלכלית מוקדמת, התכנון מתקדם על הנחות שלא נבחנות מול שוק, מול עלויות תשתית ופיתוח, ומול מגבלות סטטוטוריות שמשפיעות על היתכנות מימוש. התוצאה היא השקעה בתב״ע שלא תתכנס כלכלית, עיכובים בקבלת החלטות, וקושי לייצר ודאות מול שותפים, בעלי קרקע, רשות מקומית ומממנים. במקרים רבים הפער מופיע מאוחר מדי, אחרי שסביבת התכנון כבר “ננעלה”, ואז התיקון יקר ומאריך את המסלול.

העבודה שלנו בפרוגרמות כלכליות מייצרת כלי החלטה שמחבר בין תכנון למימון וליישום. היא נשענת על ניתוח שוק והנחות תפעוליות שמותאמות למיקום ולסגמנטים הרלוונטיים, פיתוח חלופות תמהיל שמראות עלות תועלת ורגישויות, ובניית מודל שמחבר שימושים, זכויות, שלביות ותזרים לאורך זמן. כך ניתן להציג תמונה ברורה לדרג הנהלה ולוועדה, לבחון תרחישים של שינוי תמהיל או קצב מימוש, ולנהל את התכנון עם היגיון כלכלי שאפשר לעדכן בלי לאבד עקביות. הליווי כולל:

  • איסוף נתונים וניתוח שוק לפי סגמנטים ושימושים.
  • גיבוש חלופות פרוגרמטיות ותמהילי שימושים עם ניתוח עלות תועלת.
  • בניית מודל כלכלי כולל תזרים וניתוח רגישויות.
  • הגדרת הנחות מימון, שלביות ותעדוף בהתאם למגבלות סטטוטוריות.
  • כתיבת מסמך פרוגרמה מסכם לדרגי החלטה ולדיוני ועדה.
  • הכנת נספח כלכלי לתכנית לפי צורך והנחיות גורמי תכנון.

התוצר הוא פרוגרמה ומודל כלכלי שמאפשרים לבחור חלופה ולהתקדם לתכנון סטטוטורי עם ודאות גבוהה יותר. זה מקצר החלטות ומפחית סיכון לתכנון שלא ניתן למימוש.

נראה מעניין, אשמח לדבר על זה

whatsup