תכנון

בפרויקטים מורכבים, התכנון המודרני אינו מתקיים כמערך שרטוטים מנותק. הוא מתקיים כמערכת מידע חיה. במגה פרויקטים במיוחד, BIM הפך לשיטת עבודה הכרחית משום שהוא מאפשר לתכנן תחת שינוי, לתאם בין עשרות גורמים, ולנהל תלויות בין מערכות, לו״ז, תקציב ותפעול, מבלי לאבד שליטה בגרסאות ובהחלטות. ללא BIM, הסיכון גדל. סתירות מתגלות מאוחר, שינויי תכנון מתבצעים ללא עקיבות, והארגון משלם על פערי מידע באתר ולא בשלב שבו אפשר לתקן בזול.

הערך של BIM הוא גמישות מבוקרת. המודל מאפשר לבצע בדיקות עקביות, לנהל תיאום בין דיסציפלינות, להפעיל בקרות איכות שיטתיות, ולייצר שקיפות של החלטות לאורך זמן. הוא מאפשר להקדים גילוי התנגשויות, לזהות חסמים תפעוליים, ולתכנן שלביות באופן שמקטין פגיעה בפעילות שוטפת. במקביל הוא מייצר בסיס למסירה נכונה לתפעול כאשר מגדירים מראש אילו נתונים צריכים להימסר ומהו מבנה המידע.

אנחנו מגדירים תוכנית ניהול BIM: מי מייצר מה, באיזו רמת פירוט, באיזו תדירות, ומהו מנגנון האישור. אנו מקימים סביבת נתונים משותפת, מבנה תיקיות והרשאות, ניהול גרסאות, שיטת שמות ודרישות מידע לפי שלב. במקביל אנו מנהלים סקרי מודל ומעקב תקלות כדי לשמר איכות נתונים, לתעד בעלות על סוגיות, ולסגור פערים לפני שהם הופכים לבעיות ביצוע.

כאשר ארגון מבקש עבודה עקבית ב BIM לאורך זמן, האתגר הוא סטנדרטיזציה של ממשל מידע תחת צרכים משתנים. ללא מסגרת, כל פרויקט ממציא שפה אחרת, ונוצר פיצול בין צוותים, קבלנים ויועצים. תקן 19650 מציע מבנה לניהול מידע לאורך מחזור חיי נכס, אך הערך מתממש רק כאשר הוא מתורגם לפרקטיקה תפעולית ולשגרות עבודה.

צוות יועצי ה- BIM של AVIV מציע שני מסלולים משלימים. מסלול ראשון הוא ייעוץ פרויקטלי להקמה ויישור קו בתחילת פרויקט. מסלול שני הוא הנחיה שוטפת של צוותים קיימים במשרדי תכנון או אצל הלקוח, כדי להבטיח עבודה עקבית לפי מתודולוגיה אחת גם כאשר היקף הפרויקט, צוותי המשנה או דרישות המידע משתנים. במילים אחרות, BIM as a Service. מעטפת מקצועית שמייצרת סטנדרט, בקרה ויכולת התאמה, בלי להעמיס על הארגון הקמה מלאה של צוות פנימי לכל צורך.

אנחנו מלווים את הפרויקט בהגדרת דרישות המידע בהתאם לכל שלב, תפקידים ואחריות, תבניות מסמכים, תהליכי אישור, והקמה או התאמה של סביבת נתונים משותפת. בנוסף אנו בונים מנגנון סקרי מודל ובקרת איכות, כך שהמודלים אינם רק תוצר הגשה אלא כלי ניהול שמשרת תכנון, מכרז, ביצוע ותפעול.

בפרויקטי תשתיות, המורכבות אינה רק גיאומטרית. היא מערכתית. ריבוי ממשקים בין דיסציפלינות, תנאי שטח משתנים, אילוצים הידרולוגיים וגיאוטכניים, תלות בבעלי תשתית ותהליכי רישוי תובעניים יוצרים פער קבוע בין תכנון לבין ביצוע אם המידע אינו מנוהל באופן עקבי. לכן BIM בתשתיות אינו תוספת טכנולוגית. הוא שכבת שליטה שמאפשרת לעבוד עם אמת אחת ולצמצם טעויות תיאום, התנגשויות ומקורות אי ודאות.

לצוות AVIV ניסיון בליווי פרויקטי תשתיות ומתקנים, כולל מטשים, קווי הולכה, תחנות שאיבה, מאגרים, תשתיות ניקוז, תשתיות מים וביוב, ותשתיות חשמל ותקשורת הנלוות למתקנים. בפרויקטים מסוג זה נדרש ניהול מידע מדויק כולל דרישות תפעול ותחזוקה כגון נגישות שירות, מרווחי תחזוקה, נקודות ניתוק, מסלולי גישה ובטיחות תפעולית באתר פעיל.

הפערים שתכנון ללא BIM מייצר חוזרים על עצמם: חוסר עקיבות בין תוכניות, אי התאמה בין גיליון לתלת ממד, תיאום לקוי בין מערכות, וגילוי מאוחר של התנגשויות כגון קו מים מול קו חשמל, או קו ניקוז מול יסודות ומבנים. BIM מאפשר לצמצם זאת באמצעות מודל מתואם, בקרות איכות שיטתיות, ותהליך טיפול בתקלות עם בעלות וסגירה.

אנחנו מגדירים שיטות ייחוס ונתוני בסיס, מקימים מודלי תשתיות לפי רמות פירוט ותכולות מידע נדרשות, ומפעילים בקרות כגון בדיקות התנגשות, בדיקות קונסטריינטס תכנוניים, ובדיקות עקביות בין מודלים, תוכניות וכתבי כמויות. כאשר יש ממשק עם נתוני סביבה ושטח, אנו משלבים נתוני GIS, מודל טופוגרפי ותשתיות קיימות, כדי להקטין אי ודאות מול תנאי אמת.

אחזקת נכסים חכמה מתחילה בניהול מידע עקבי. ברוב הארגונים המידע על ציוד, מערכות, אחריות יצרן, תוכניות תחזוקה והיסטוריית תקלות מפוזר בין תיקיות, קבצי מסירה ומערכות שונות. התוצאה היא תחזוקה תגובתית, כפילויות, זמני השבתה מיותרים והחלטות תקציביות שמתקבלות ללא תמונת מצב. Tandem מאפשר להפוך את מסירת המידע מתוצר סופי לתשתית ניהולית שמלווה את הנכס לאורך זמן.

המהלך מתבסס על שלושה עקרונות. עיקרון ראשון הוא רישום נכסים מדויק. לכל רכיב ומערכת מוגדר מזהה, מאפיינים תפעוליים, מיקום ומסמכי מקור רלוונטיים. עיקרון שני הוא קישור בין מודל למידע שמייצר החלטה, כגון אחריות יצרן, מפרטים, הוראות הפעלה ותיעוד כפי שבוצע. עיקרון שלישי הוא רציפות בין תחזוקה מונעת לתחזוקה מתקנת. מגדירים תוכנית תחזוקה מונעת לפי ציוד קריטי, תדירות, משאבים וחלפים, ובמקביל מנהלים תקלות עם תיעוד מלא, סיבה, פעולה מתקנת ומדדי זמן תגובה וזמן תיקון.

אנחנו מגדירים את מבנה המידע שנדרש לתפעול, ובונים את שכבת הנתונים כך שניתן לחבר אותה לניהול אחזקה ממוחשב. תכנון טפסי נכס, סיווג תקלות, קטלוג חלפים, ומבנה תהליכים כגון פתיחת קריאה, הקצאת גורם מטפל, סגירה ואימות. כאשר קיימת מערכת ניהול אחזקה, אנו מגדירים אינטגרציה ושגרות עבודה כך שהמודל והמוחשבות משרתים זה את זה. כאשר אין מערכת, אנו מגדירים מסגרת מינימלית שמאפשרת מעקב ושקיפות.

התוצר הוא יכולת ניהולית שמאפשרת מעבר מתחזוקה מגיבה לתחזוקה מונעת ומבוססת נתונים. פחות הפתעות, יותר תכנון. אפשר לזהות מוקדי כשל חוזרים, לתכנן תקציב רב שנתי, לקצר זמן השבתה, ולשפר רמת שירות. Tandem הופך את המידע ממסמך מסירה לאמצעי ניהול שמאפשר החלטות אחזקה מהירות ומדויקות.

DIGITAL TWIN הוא שכבת תכנון שמאפשרת להפסיק לנחש. במקום להסתמך על שרטוטים סטטיים או על ידע מקומי, מתקבלת תמונת מצב עדכנית שמחברת בין מודל, מערכות, נתוני תפעול והחלטות. בפרויקטים מורכבים זה כלי להפחתת סיכון, משום שהוא מאפשר לבחון תרחישים, למדוד השפעות, ולזהות נקודות כשל לפני שהן הופכות לאירוע בשטח.

הערך המרכזי הוא ניהול סיכונים מבוסס תרחישים. כאשר יש DIGITAL TWIN ניתן להריץ סימולציות של עומסים, שינויי שימוש, שינויי תצורה, השבתות מתוכננות ותקלות במערכות קריטיות. אפשר לבחון איך שינוי בקיבולת או בזרימות משפיע על שירות, זמני המתנה, בטיחות תפעולית, נגישות תחזוקתית ויכולת התאוששות. במקום לגלות את ההשלכות באתר, אפשר לתכנן מראש תוכניות תגובה, חלופות גיבוי וסדרי עדיפויות לתחזוקה.

בפרויקטי תשתית ומתקנים, DIGITAL TWIN מאפשר לבחון נקודות רגישות כגון מגבלות קיבולת, התנגשות בין עבודות, תלות בהפסקות זרימה, והשפעת שינויים על רישוי ותפעול. במבנים עם קבלת קהל, הוא מאפשר לבדוק תרחישי עומס, זרימות קהל, נקודות חיכוך, ונגישות לאורך מסלולי שימוש אמיתיים.

כדי ש DIGITAL TWIN יהיה כלי ניהולי ולא הדמיה, אנחנו מגדירים יחד עם הלקוח שימושים, גבולות אחריות ותשתית נתונים. אילו מערכות מתחברות, אילו מדדים נמדדים, ומהו תהליך עדכון המודל לאורך זמן. אנחנו מגדירים משטר נתונים, תדירות עדכון ובקרות איכות, ומחברים את התוצרים להחלטות תפעוליות כגון תוכניות תחזוקה, תרחישי חירום ותכנון שדרוגים. כך DIGITAL TWIN תומך במעבר מתכנון לביצוע ובהמשך לניהול נכס לאורך מחזור החיים.

בפרויקטים מרובי משתתפים, התכנון מתקדם דרך אלפי קבצים, הערות, החלטות ושינויים. כאשר המידע מפוזר במיילים, שרתים מקומיים ותיקיות אישיות, נוצרים פערים שקשה לאתר בזמן. גרסאות מתנגשות, החלטות לא מתועדות, ותוצרי תכנון מאבדים עקיבות. התוצאה היא חזרה על דיונים, עיכובים ותיקוני שטח שנולדים מהיעדר שקיפות.

סביבת ענן לניהול תכנון מייצרת מקור אמת אחד שמלווה את הפרויקט לאורך חייו. היא מאפשרת שיתוף מבוקר בין מתכננים, יועצים, מנהלי פרויקט, גורמי ביצוע והלקוח, עם הרשאות, תיעוד שינוי ונראות על סטטוס תוצרים. במקום לשאול מי עובד על איזו גרסה, ניתן לראות מה הוגש, מה בבדיקה, מה אושר, ומה דורש תיקון. כך זרימת המידע הופכת מתגובה לאירוע לניהול שגרתי.

צוות יועצי ה- BIM שלנו מקים מבנה נתונים לפרויקט שמתאים לאופן העבודה של הצוותים. מגדירים תיקיות, הרשאות, כללי שמות, תהליך גרסאות וזרימות עבודה לאישור תוצרים לפי אבני דרך. אנחנו מגדירים שגרות סקר תכנון ותיאום שמבוססות על נתונים מתוך הסביבה עצמה: רשימת נושאים פתוחים, בעלות לכל סוגיה, תאריכי יעד ותיעוד החלטות. במקביל אנו מטמיעים ניהול שינוי מבוקר. כל שינוי מקבל תיעוד, סיבה ומעקב השפעה על תקציב, לו״ז ותפעול.

הערך המרכזי בתהליך התכנון הוא שקיפות ושליטה. את התכנון ניתן לנהל כשרשרת אספקה של תוצרים, לא כאירוע נקודתי. עבודה במקביל במספר אתרים ועם מספר צוותים מבלי לאבד עקיבות. אפשר לצמצם זמן תגובה לבקשות, ולהקטין סיכון שנובע מאי התאמה בין דיסציפלינות. בסביבה הזו הענן אינו מחסן קבצים. הוא כלי ניהול שמאפשר זרימת מידע נקייה, החלטות מתועדות ורציפות מקצועית עד ביצוע ומסירה.