שיקום נחל תנינים בבקעת הנדיב

הפרויקט בוצע ע"י חברת הבת DHV med

נחל תנינים, החוצה את בקעת הנדיב בין זכרון יעקב לבנימינה, הוא אחד מנחלי החוף האחרונים בישראל שבהם זורמים מים באיכות גבוהה לאורך כל השנה. במשך שנים היה זה מרחב חקלאי פורה ושקט, עד שבשני העשורים האחרונים המציאות השתנתה: עוצמות גשם גבוהות יותר לצד התרחבות הבינוי באזור יצרו עומסים שהמערכת הנחלית לא הצליחה להכיל. בנימינה החלה לסבול מהצפות מסכנות חיים, ובשנת 2020 אף נספה תושב במהלך אירוע הצפה ונגרם נזק כבד לרחובות הצפוניים של המושבה.

במשך שנים הפתרונות התמקדו בהולכת מים מהירה – “לתעל ולנקז” – אך גישה זו לא סיפקה מענה כולל: לא תמיד ניתן להוציא את כל המים מאזורי הסכנה, ובדרך עלולים להיפגע הערכים האקולוגיים של הנחל. מתוך ההבנה הזו, בשלב התכנון המפורט והביצוע של מפעל הניקוז בנחל תנינים, רשות ניקוז ונחלים כרמל יחד עם צוות ההידרולוגים של DHVmed הובילו שינוי תפיסתי: לא עוד תעלה קשיחה שמטרתה רק להעביר מים, אלא ניהול אגני בגישה אקו־הידרולוגית – תכנון שרואה את הנחל כמערכת חיה שיש לעבוד איתה.

האתגר

לייצר פתרון שמגן על חיי אדם ומפחית הצפות בבנימינה, ובו בזמן מכבד את נחל תנינים כבית גידול אקווטי עשיר. הדרישות המרכזיות כללו שמירה על גוף המים הקייצי, צמצום הקשחת מצע הנחל ככל הניתן, שיקום צמחיית נחלים והסתגלות לרגישות האקולוגית של המערכת – תוך התאמה לתנאים שנקבעו במוסדות התכנון ולצרכים של תושבים וחקלאים.

מה עשינו בפועל

כדי לתכנן שיקום שמבוסס על הנתונים של השטח – ולא על פתרון “מדף” – בוצעה עבודת עומק רב־תחומית:

• סקרי קרקע בחתכים לאורך הנחל לצורך אפיון שכבות ואפשרויות פיתוח

• סקר צומח וזיהוי מינים מקומיים מול מינים פולשניים

• אפיון ארבע חגורות צמחייה לפי גובה מפלס המים, מהאזור הבוצי ועד הגדה הגבוהה

• חישוף צמחייה פולשנית וניקוי יזום, לצד הקמת משתלה זמנית לגידול צמחי מקור

• איסוף זרעים מהשטח ושימור חומר גנטי, כהכנה לשתילה מבוקרת לאחר עבודות העפר

• תכנון מערך השקיה זמני לשלב התבססות הצמחייה

• ניטור שיטפונות וחישובי ספיקות עדכניים

• תיאום עם גורמי ניקוז, חקלאות ותשתיות ושיתוף ציבור

• קידום מהלכים להעתקת קווי מים ותשתית כחלק מהממשקים הנדרשים לביצוע

איך נראה הפתרון בשטח: מתעלה לנחל חי

הלב של התכנון הוא שינוי הצורה וההתנהגות של הערוץ כך שישרת גם בטיחות וגם טבע:

• חתכים אקו־הידרולוגיים עם שיפועים מתונים, שיוצרים נפחי השהייה גדולים יותר ומרחב בית גידול מגוון לאורך הגדות

• הפחתת הקשחת התעלה: שמירה על קרקע וגדות “רכות” ככל האפשר, המאפשרות תהליכים טבעיים של היווצרות גדות, סחיפה והשתקמות

• יצירת כתף נחל נמוכה ורחבה הקרובה לגוף המים הקייצי, כך שבזרימות חורפיות ובדעיכת הספיקה לקראת הקיץ מתאפשר שיווי משקל דינמי של סחף והתפתלות

• תכנון ושתילה של ארבע חגורות צומח מקומי, תוך שימוש בצמחי מקור שנשמרו וגודלו במשתלה והוחזרו לשטח באופן מבוקר

התוצאה: הגנה על היישוב – בלי לוותר על הנחל

התהליך בנחל תנינים מדגים איך ניתן להתמודד עם הצפות גם במרחב מיושב וחקלאי, בלי “לנצח” את הנחל אלא לעבוד איתו. זהו מקרה מבחן לשילוב בין הנדסה, אקולוגיה וקהילה: הפחתת סיכוני הצפה במרחב הבנוי לצד יצירת תשתית לשיקום מערכתי וחי – נחל נגיש יותר, מגוון יותר ועמיד יותר לאורך זמן.